Hebrew version        הגרסה העברית

גירוי יתר חושי כתוצאה מפגיעה מוחית

הטקסט בעמוד זה מבוסס על מחקר. בקרוב תתפרסם הפרסום המדעי השני. שמרו על העמוד הזה. 🙂

הגדרה

התמונה הקלינית של עומס יתר חושי בעקבות פגיעת מוח

עומס יתר חושי בעקבות פגיעת מוח הוא מצב של תשישות משמעותית ממקור נוירולוגי. מצב זה מתרחש כאשר המוח מקבל יותר מידע קוגניטיבי, רגשי וחושי (כולל מידע פרופריוצפטיבי ומידע וסטיבולרי) בצורת גירויים, מכפי שהוא מסוגל לעבד.

מצב זה יכול לגרום ל:

  • חוסר ויסות נוירו־וגטטיבי כללי* (של מערכת העצבים האוטונומית), הכולל תגובת הילחם, ברח או קפא (Fight, Flight or Freeze); ו/או
  • החמרה קצרת טווח או ממושכת של תסמינים נוירולוגיים וקוגניטיביים הקשורים לפגיעת המוח; ו/או
  • הופעה קצרת טווח או ממושכת של תסמינים נוירולוגיים וקוגניטיביים הקשורים לפגיעת המוח.

התסמינים יכולים להופיע בנפרד או בשילובים שונים של תסמינים נוירו־וגטטיביים, נוירולוגיים, קוגניטיביים ורגשיים הקשורים לפגיעת המוח.

חומרת התסמינים יכולה להשתנות בהתאם לכמות הגירויים, להצטברות של גירויים ולרמת האנרגיה הזמינה באותו יום. חומרת התסמינים יכולה להיות שונה בין אנשים שונים ולהיות מושפעת ממיקום פגיעת המוח ומחומרתה, ממצב הבריאות הגופנית והנפשית הכללי, ממאפייני אישיות, מהפרעות התפתחות עצבית או מהפרעות חרדה, ובמיוחד גם ממחלות נלוות של איברי החישה, בין אם הופיעו באופן פתאומי ובין אם התפתחו בהדרגה, וכן לדוגמה משימוש בתרופות.

* הגדרת תסמינים נוירו־וגטטיביים:
תסמינים רפואיים העלולים להופיע כאשר מערכת העצבים האוטונומית, האחראית על ויסות פעולתם של איברים שונים באופן בלתי רצוני (ללא שליטה מודעת), אינה מווסתת כראוי.

מכון המחקר המדעי "סופוס", ד"ר מ. שוסלר, ד"ר י.א.פ. ואן האסטרכט ו-א. ואן שאאייק — תורמים ממומחיותם בתחום הנוירולוגיה / מרצה

גירוי יתר חושי כתוצאה מפגיעה מוחית Jpg

Afbeelding – 1,2 MB

תסמינים אפשריים

תסמינים כלליים

  • עייפות פתאומית ומשמעותית עם צורך בהתאוששות ממושכת.
  • תחושה של תשישות מוחלטת.
  • עייפות העלולה להתפתח לתשישות קיצונית.
  • עלייה קלה בטמפרטורת הגוף.

תסמינים נוירולוגיים

  • כאב ראש (בעוצמה משתנה).
  • תחושה של לחץ או רצועה הדוקה סביב הראש.
  • תחושת לחץ בתוך הראש.
  • פרכוסים אפילפטיים.
  • עלייה בקצב הלב, נשימה מהירה או אירועים של הפסקות נשימה.
  • רעד, נוקשות שרירים ועלייה בסיכון לנפילות.
  • מצמוץ מוגבר ו/או עצימת עיניים לעיתים קרובות.
  • בחילה או הקאה.
  • חולשה זמנית או שיתוק זמני של שרירי הפנים.
  • חולשה או שיתוק בצד אחד של הגוף, ירידה בתחושה בצד הפגוע, או ירידה ביכולת התנועה והקואורדינציה של אותו צד.
  • אובדן הכרה קצר או שינוי ברמת ההכרה.
  • ירידה ביכולת לתאם תנועות.
  • ירידה ביכולת לדבר בצורה ברורה (הפרעה בהיגוי הדיבור).
  • צורך פתאומי ודחוף במתן שתן, ביציאה או הופעת שלשול.

תסמינים קוגניטיביים

  • קושי להשתתף בשיחה עקב עומס חושי או הצפת גירויים.
  • קושי למצוא את המילים המתאימות.
  • גמגום או דיבור מקוטע.
  • קושי לחשוב בצורה ברורה ותחושה של האטה בחשיבה.
  • ירידה ביכולת הריכוז.

תסמינים רגשיים והתנהגותיים

  • עלייה בעצבנות או התנהגות תוקפנית.
  • רגישות רגשית מוגברת בהשוואה לרגיל.
  • פעילות יתר או עלייה חריגה ברמת הפעילות.
  • בכי קל או נטייה לדמעות עקב תשישות.

תסמינים כלליים

  • עייפות פתאומית ומשמעותית, המלווה בצורך בתקופת התאוששות ממושכת.
  • תחושת תשישות מוחלטת.
  • עייפות העלולה להחמיר עד לתשישות קיצונית.
  • עלייה קלה בחום הגוף.

תסמינים נוירולוגיים

  • כאב ראש (בעוצמות משתנות).
  • תחושה של רצועה לוחצת סביב הראש.
  • תחושת לחץ בתוך הראש.
  • התקפים אפילפטיים.
  • דופק מהיר, נשימה מהירה או אפיזודות של הפסקות נשימה.
  • רעד, נוקשות שרירים ועלייה בסיכון לנפילות.
  • מצמוץ תכוף ו/או עצימת עיניים.
  • בחילה או הקאה.
  • חולשה או שיתוק זמניים של שרירי הפנים.
  • חולשה או שיתוק בצד אחד של הגוף, ירידה בתחושה בצד הפגוע, או ירידה ביכולת התנועה או הקואורדינציה באותו צד.
  • אובדן הכרה קצר או שינוי זמני ברמת ההכרה.

המשך התסמינים הנוירולוגיים

  • ירידה ביכולת לתאם תנועות.
  • ירידה ביכולת לדבר באופן ברור (הפרעה בארטיקולציית הדיבור).
  • דחף פתאומי ודחוף להטלת שתן, ליציאה או שלשול.

תסמינים קוגניטיביים

  • קושי להשתתף בשיחה עקב גירוי־יתר חושי.
  • קושי במציאת המילים המתאימות.
  • גמגום.
  • קושי לחשוב בבהירות והאטה בתהליכי החשיבה.
  • ירידה ביכולת הריכוז.

תסמינים רגשיים והתנהגותיים

  • עלייה ברמת העצבנות או התנהגות תוקפנית.
  • תגובות רגשיות חזקות מהרגיל.
  • היפראקטיביות או רמת פעילות גבוהה באופן חריג.
  • נטייה לבכות בקלות או להזיל דמעות עקב תשישות.

רשימת 25 התסמינים

תסמינים אפשריים של עומס יתר חושי בעקבות פגיעת מוח

  1. עומס יתר חושי
  2. נוירופאטיג (Neurofatigue)
  3. כאבי ראש
  4. סחרחורת
  5. קושי בראייהראייה כפולה
  6. בחילות / הקאות
  7. בעיות בשיווי משקל
  8. החמרה בתסמונות כאב
  9. טנטון / צפצופים באוזניים
  10. קושי בחשיבה
  11. תחושה של "ראש מלא"
  12. אטקסיה (Ataxia) – "הליכה כמו אדם שיכור"
  13. תחושה של חום או מחלת חום
  14. חולשה או אובדן כוח בצד אחד של הגוף
  15. התקף אפילפטי / התקפי נפילה פתאומיים (Drop attacks)
  16. ירידה בכוח / ירידה בתפקוד
  17. עוויתות / קפיצות שרירים
  18. קושי להירדם או שינה מרובה
  19. חוסר יציבות רגשית / בוכה
  20. דחיפות במתן שתן או יציאה
  21. קושי קושי בדיבור
  22. קושי עם רעש רקע קושי להבין שיחה כאשר נמצאים בחברת אנשים
  23. תחושת חום או קור
  24. עצבנות / כעס
  25. קושי בראייה / בעיות ראייה (בעיות חזותיות)

* תסמינים אלו מבוססים על ממצאים ממחקרים מדעיים.

עומס חושי לאחר פגיעה מוחית (ABI/TBI): תסמינים נוירולוגיים, נוירופאטיג (Neurofatigue) וממצאי מחקר מדעי

עומס חושי לאחר פגיעה מוחית הוא מצב נוירולוגי מורכב העלול להופיע לאחר פגיעה מוחית נרכשת (Acquired Brain Injury – ABI), כולל פגיעה מוחית טראומטית (Traumatic Brain Injury – TBI), שבץ מוחי, גידול מוחי, פגיעה מוחית עקב חוסר חמצן (היפוקסיה), דלקת מוח או סוגים אחרים של פגיעה מוחית.

לאחר פגיעה מוחית, המוח עלול להתקשות בעיבוד כמות גדולה מדי של מידע חושי, קוגניטיבי ורגשי. גירויים יומיומיים כגון רעש, אור חזק, מספר שיחות בו-זמנית, סביבה עמוסה או הצטברות של גירויים יכולים לעבור את יכולת העיבוד של המוח ולהוביל לעומס חושי ולנוירופאטיג (Neurofatigue) משמעותי.

התסמינים השכיחים של עומס חושי כוללים כאבי ראש, סחרחורת, קושי בריכוז, רגישות מוגברת לגירויים חושיים, שינויים רגשיים, עייפות מנטלית והגבלה בפעילויות היומיום.

עם זאת, ממצאי מחקר מדעי מצביעים על כך שעומס חושי עלול גם להחמיר באופן זמני תסמינים נוירולוגיים וקוגניטיביים שכבר קיימים. אצל חלק מהאנשים שינויים אלה עלולים להימשך זמן ממושך יותר. בנוסף, עומס חושי עלול לגרום להופעה זמנית של תסמינים נוירולוגיים או קוגניטיביים שלא היו קיימים קודם לכן או שלא היו בולטים. לדוגמה, אנשים מסוימים עלולים לחוות באופן זמני או ממושך יותר חולשה בצד אחד של הגוף, חסרים נוירולוגיים, ירידה בכוח השרירים, קשיי דיבור, הקאות, הפרעות בשיווי המשקל, התקפים אפילפטיים או שינויים נוירולוגיים אחרים במהלך או לאחר תקופה של עומס חושי.

תסמינים נוירולוגיים וקוגניטיביים אלה יכולים להופיע באופן פרוקסיזמלי (התקפי או חולף). סוג התסמינים, חומרתם ומשך הזמן שלהם משתנים בין אנשים שונים ויכולים להיות מושפעים מגורמים כגון מיקום וחומרת הפגיעה המוחית, המצב הגופני והנפשי, רמת האנרגיה הזמינה במהלך היום, הצטברות של גירויים חושיים ויכולת ההתאוששות האישית.

מטרת מידע זה והמחקר המדעי שעליו הוא מבוסס היא להגביר את המודעות בעולם לעומס חושי לאחר פגיעה מוחית ולתמוך באנשים החיים עם פגיעה מוחית נרכשת (ABI), פגיעה מוחית טראומטית (TBI), שבץ מוחי או מצבים נוירולוגיים אחרים, וכן בבני משפחותיהם ובאנשי מקצוע רפואיים, כדי להבין טוב יותר תופעה נוירולוגית זו, אשר לעיתים קרובות אינה מזוהה מספיק, ואת השפעתה על התפקוד היומיומי ועל איכות החיים.

מידע זה מבוסס על ממצאי מחקר מדעי ומוצג בשפה ברורה ונגישה, תוך שמירה על דיוק רפואי. כל אדם עם פגיעה מוחית עשוי לחוות עומס חושי באופן שונה. סוג התסמינים, חומרתם, משכם והשילוב ביניהם יכולים להשתנות באופן משמעותי בין אנשים שונים.

חשוב: הופעה של תסמינים נוירולוגיים חדשים, פתאומיים או חמורים באופן בלתי צפוי — כגון חולשה פתאומית בצד אחד של הגוף, קשיי דיבור חדשים, אובדן הכרה או התקפים אפילפטיים — מחייבת תמיד הערכה רפואית כדי לשלול גורמים אחרים, כגון שבץ מוחי חדש או מצב נוירולוגי חריף אחר.